בית זית הוא מושב בהרי יהודה, נמצא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה יהודה . היסטוריה קצרה מושב בית זית נוסד בשנת 1949  ואוכלס בעולים מיוגוסלביה וממצריים, שילוב עדות מבורך שיצר חברה הטרוגנית סובלנית ותוססת. ייסוד המושב, על שתי גבעות הצמודות לעמק נחל שורק היה חלק מאסטרטגית ישוב של מה שנקרא אז פרוזדור ירושלים - סדרת יישובים שהוקמו במטרה לאבטח את הציר לירושלים.  ואכן, השנים הראשונות היו שנים של מאבק בלתי פוסק במסתננים כמו גם בקשיי פרנסה ותחבורה. התושבים הראשונים מעולי יוגוסלביה, אוכסנו בבתי תושבים במוצא עלית בעיקר, וירדו יום יום לשטח שעתיד להיות בית זית לבנות אותו במו ידיהם. מיד לאחר מכן הצטרפו אליהם לבניה   והקמה עולי מצרים. היישוב נועד להתבסס על חקלאות, לתושבים הוקצו שטחים למטעים ולכרמים, וצמוד לביתם הוקמו לולים למטילות, נעשו נסיונות גם לגדל ארנבות ועיזים במשק החי, תותים ושאר ירקות במשק הצומח.

בשנת 1956 הורחב היישוב ביחידות של תושבים וותיקים, רובם עובדי סוכנות ומוסדות במסגרת של תנועה  שנקראה "מהעיר אל הכפר". כך הפך בית זית למושב הגדול ביותר בהרי יהודה בעל שילוב של תושבים וותיקים ועולים חדשים, מכל עדות ישראל. בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת נבנתה במושב בריכת שחיה  הראשונה באיזור זה, בסיוע הקרן הקיימת וארגון נשי אוסטרליה. הבריכה ואח"כ מחנה הקמפינג שהוקם באמצע שנות השבעים, הוסיפו למושב ענף חדש של אירוח והספקת שירותי פנאי. באותה עת פרח במושב ענף הקיט, (צימרים) אך עם ירידת כדאיותו פסק. רק בתחילת שנות השישים הותקן חשמל במושב ונסללה דרך אספלט אליו. עד אז העליה לירושלים השכנה, כמו גם הפעלת מקררים ומכשירים חשמליים היו מבצע קשה עד בלתי אפשרי. בשנות השישים רוכזו כל המטעים והכרמים שהיו בידי החברים ועיבוד המטעים הפך למשותף. היישוב הורחב במחצית שנות התשעים בבניה במגרשים לבני המקום באופן שלאיצור הפרדה בין היישוב הוותיק לחדש, כך שהרחבת היישוב בוצעה מסביב לישובהוותיק. בני המושב שבנו את ביתם לצד הוריהם שותפים היום לניהול המוניציפלי של היישוב ותרומתם בתחומים אלה בולטת.

סביבת הישוב בית זית נבנה על גבעה הצמודה לערוץ נחל שורק. למרגלות מעוז ציון (היום חלק ממבשרת ציון) ממערב, וירושלים במזרח. מדרום הישוב ואדמותיו נמצאת השכונה הירושלמית – עין כרם ובצפון הישוב משתרע המשך עמק שורק (עמק הארזים) המוליך עד מי נפתוח (ליפתא). בית זית שנמצא כקלומטר מדרום לכביש מס' 1, מוצא תחתית ורמת מוצא, מה שהפך אותו עד מהרה למרכז חברתי של שני ישובים אלה.     ממערב לישוב בערוץ נחל שורק, הוקם סכר בית זית – שרבים מתושבי המושב עבדו בבנייתו -  המטרה היתה לאגום את מי הגשמים בחורף לשימוש קייצי, אך חלחול מהיר של המים לשכבות הסלע הגירי והתאיידות גבוהה שלהם, גרמו לכך שכבר בחודשים הראשונים של הקיץ, לא היו יותר מים במאגר. חברת מקורות (אז תה"ל – תכנון המים לישראל) שאבה את המים שחלחלו במרחק מה בהמשך ערוץ נחל שורק.

בית זית היום היום מתגוררות במושב למעלה מ-400 משפחות והוא עדיין הגדול במושבי הרי יהודה. האוכלוסיה במושב מגוונת. העיסוק בענפי החקלאות נעשה כמעט רק על ידי האגודה החקלאית של המושב - פלחה באיזור מרוחק ליד כפר מנחם ויער משקי צמוד למושב. חלק קטן של החברים עוסק עדיין בגידול, כענף עזר ותחביב, של עצי פרי, צאן וסוסים. אבל רוב התושבים מטפח את גינותיו.   במושב פעילים 3 גנים ומעון יום אחד. בני הנוער חברים בתנועת הנוער העובד והלומד– חטיבת בני המושבים, ולכולם – ילדים, נוער ומבוגרים יש חוגים במגוון רב של נושאים.     למושב עלון היוצא לאור 4-5 פעמים בשנה, וחגים רבים וימי זכרון נחגגים ברוב עם – כשחלק גדול מההופעות הן יצור עצמי של בני המושב.